שפור איכות החיים היא מהמטרות העקריות של העולם המערבי. תפקוד לקוי של רצפת האגן מתחיל אצל נשים בגיל הפריון וכולל:
1. הפרעות במתן שתן -  דחיפות תכיפות ודליפת שתן במאמץ ושלא במאמץ וקימה מספר פעמים למתן שתן בלילה (נוקטוריה)
2. הפרעות בצאיה (מתן צואה) – אי שליטה על צואה, ריקון לא מלא של החלחולת ותחושת לחץ באגן.
3. רפיון של קירות הנרתיק וצניחה של אברי האגן (שלפוחית שתן, חלחולת, רחם ומעי דק) עד כדי תחושת לחץ בנרתיק או גב תחתון, בליטה של האבר הצנוח מחוץ לנרתיק וחוסר יכולת לקיום יחסי מין בגלל חסימה או חוסר הנאה.
הפרעות אלו מפחיתות משמעותית את איכות החיים אצל נשים וגורמות לבידוד משפחתי, חברתי, הימנעות מפעילויות שונות ודימוי אישי ירוד.

שכיחות בעיות אלו גבוהה מאד ומגיעה למעל 20 אחוז מאוכלוסית הנשים מעל גיל 25-30.
במחקר שבוצע בחוג לרפואת משפחה באוניברסיטת תל אביב ב 2001 נמצאה שכיחות דליפת שתן אקראית אצל 36% מהנשים. אצל 16% מהנשים הבעייה היוותה מטרד משמעותי בחיי היום יום.

רצפת האגן אצל נשים הוא קומפלקס אנטומי ופזיולוגי סבוך של חלק גרמי (עצמות האגן) חלק שרירי (מניפת שרירי האגן) חלק העשוי רקמת חיבור (FASCIA) שהוא למעשה החלק שמקבע את האברים למקומם ומקנה להם חוזק תפקודי ואנטומי בד בבד עם עושר כלי דם ועצבים. היציאות מרצפת האגן הן של החלחולת, הנרתיק, והשופכה (תמונה 1). מסביב ליציאות אלו נמצאים הסוגרים – אלו שרירים טבעתיים שסוגרים על היציאות ומונעים דליפת שתן צואה או צניחות של אברי האגן דרך הנרתיק.

הגורם העיקרי לבעיות רצפת האגן הוא הירידה ברקמות התומכות של אברי האגן ופגיעה בסוגרים. בעיה זו ניגרמת לרוב מהריון, לידות, גיל, חוסר אסטרוגנים ונטייה גנטית.