דף הבית >> הפרעות בדרכי השתן >> כאב במתן שתן ללא קשר לזיהום
 

מידע נוסף באתר החדש : https://krissiclinic.com/

Interstitial cystitis

מצב דלקתי של שלפוחית השתן מסיבה לא ידועה. 450,000 אנשים בארצות הברית סובלים ממצב זה כש 90% מהם נשים. הגיל החציוני

של החולים הוא כ 40 שנה ו 25% מהם מתחת גיל 30 אך מבוגרים מ 18 שנים. לא ידוע על תורשתיות למחלה אך כ 15% מהחולים יהודים.

לרוב חולפות כ 4-5 שנים מתחילת התסמינים עד לאבחנה הן בגלל עיכוב בפניה לטפול מצד החולה והן בגלל עיכוב בהפניה לבירור

אורוגינקולוגי/אורולוגי. לחלק גדול של החולים עבר של זיהום בדרכי השתן כילדים או מבוגרים. חלק ניכר מהחולות סובלות מדיכאון או חרדה.

משערים שהגורם למחלה הוא פגיעה בשכבת ה Glycosaminoglycan אשר מצפה את רירית שלפוחית השתן כתוצאה מדלקות חוזרות.

התסמינים האופייניים הם כאב, דחיפות ודחיפות במתן השתן לאורך היממה. בבדיקה גופנית, קיימת לעיתים רגישות על-חיקית במישוש

בבדיקת השתן נמצא אצל כ 20% מהחולות כדוריות דם אדומות ללא כדוריות דם לבנות  או חיידקים כשתרביות שתן חוזרות שליליות.

בבדיקה אורודינמית נמצא לרוב רצון עז למתן שתן כבר במילוי 150 מ"ל עם קיבולת שלפוחית מופחתת (<350 מ"ל). בציסטוסקופיה נראה

בכ 5-20% מהמקרים כיבים ברירית מוקפים ברקמת גירעון "Hunner's ulcers” ודמומים ברירית בזמן מילוי וריקון שלפוחית השתן. בכל

ממצא ציסטוסקופי חריג נדרשת ביופסיה לשלילת ממאירות.   

טפול

אין טפול מרפא. מכוון שהמחלה גורמת לנכות חברתית ותפקודית הטפול מכוון להקלת התסמינים ושפור התפקוד החברתי. 50% מהחולות

אינן מסוגלות לעבודה במשרה מלאה ואצל חלקן ההערכה העצמית נמוכה בדרוג שאלון איכות החיים. קיימים טפולים תרופתיים רבים הניתנים

מערכתית ומקומית לשלפוחית השתן אולם רובם ככולם בעלי אחוזי ריפוי נמוכים ואינם מקלים לאורך זמן. מילוי יתר של

השלפוחית - Bladder distension, בזמן ציסטוסקופיה גורם כנראה לאיסכמיה של העצבים בתת-רירית ומקל על כ 20% מהחולות למספר

חדשים.Pentosan polysulfate  הוא חומר דמוי הפרין הניתן פומית עם אפקט נוגד קרישה המגן על רירית שלפוחית השתן. החדרה

לשלפוחית  של DMSO   (Dimethyl sulfoxide) חומר בעל אפקט אנטי דלקתי,  מקלה על התסמינים אצל 50-70 אחוז

מהחולות. Transcutaneous electrical nerve stimulation (TENS) דווח גם הוא כמקל על התסמינים. חלק מהטפולים הנוספים שדווחו

הם: נוגדי-היסטמין, הפרין מערכתי או מקומי, נוגדי-דיכאון, נוגדי-דלקת וחומרים המדכאים את המערכת החיסונית. ניתוח נישמר אך ורק

למקרים קשים ביותר שאינם מגיבים לטפול תרופתי עקב שעורי ריפוי נמוכים ותחלואה גבוהה.

Urethral syndrome

נקרא גם Sensory urgency ומתואר ב 5%-15% מהאוכלוסייה. זהו מצב כרוני של ד’, דחיפות ותכיפות במתן שתן עם תרביות שתן חוזרות

שליליות וציסטוסקופיה תקינה. תיתכן תחושת מלאות לאחר מתן שתן אך ללא שארית או כאב בקיום יחסי-מין. הסיבה לתסמינים אינה ידועה

אולם ההשערה המקובלת היא שהגורם הוא דלקת בבלוטות השופכה משנית לזיהום, טראומה, גירוי כימי וכד'. מצב של חסר אסטרוגנים

ואטרופיה מקומית מעלה את הסיכון לקיום התסמינים. היו שהציעו סיבות פסיכוגניות, נוירולוגיות, אלרגיות ואנטומיות לתסמינים אולם הם לא

הוכחו. יש הנוהגים לבצע תרביות מהשופכה לזני Mycoplasma, Ureoplasma, Clamidia ובמידה והתרביות חיוביות מטפלים בשני בני

הזוג. בדיקה אורודינמית לרוב תקינה אולם יתכן לחץ מוגבר בשופכה. ציסטוסקופיה תקינה שוללת Interstitial cystitis .

טיפול

טפול אסטרוגני מקומי מומלץ לנשים בגיל קמלות. יש הנותנים טפול אנטיביוטי אמפירי ב Doxycicline  200 מ"ג פעמים ביום למשך 2-4

שבועות. טפולים נוספים הם טפול התנהגותי ((Bladder training ,Amitriptilin 25-75 מ"ג פעמים ביום, הרחבות חוזרות של השופכה

והזרקת סטרואידים מקומית.

זהום הנרתיק והעריה -   Vulvovaginitis

Candida albicans, Tricomonas   ו Herpes genitalis הם הגורמים העקרים לכאב במתן שתן עקב נזק מקומי לתאי האפיתל ודלקת

הנרתיק והעריה.

Candidial vulvovaginitis

זיהום פטרתי, מאופיין בכאב מתחילת ההשתנה, גירוי ותחושת גרד בנרתיק ובעריה, כאב בקיום יחסים והפרשה לדנית לבנה. התסמינים

מוחמרים לרוב לפני ווסת. תרבית השתן שלילית ואין תסמינים מערכתיים. האבחנה על ידי הסתכלות ישירה במיקרוסקופ או תרבית מתאימה.

הטפול ניתן פומי או נרתיקי בתרופות ממשפחת ה Imidazoles. ניתן לתת כטפול חד פעמי או למשך 3-6 ימים. במקרים של זיהומים חוזרים

באישה פעילה מינית יש לנסות ולברר את הגורם ולשקול טפול גם בבן הזוג.
 
Trichomonas vulvovaginitis

גורם לדלקת נרתיקית עם גרד עז, כאב במתן שתן והפרשות קיצפיות אפרפרות ירוקות אך יתכן גם זיהום א-תסמיני. מתרבה במיוחד

בסביבה בסיסית ובדם הווסת לכן מחמיר מיד אחרי הווסת. צוואר הרחם ניראה דלקתי ואדום במיוחד. האבחנה נעשית על ידי הסתכלות ישירה
במיקרוסקופ או תרבית מתאימה. קיימים טפולים שונים. טפול מערכתי ב   Metronidazol 500mg bd  יעיל יותר מטפול מקומי. הטפול ניתן

למשך 10 ימים ויש לטפל בכל מקרה גם בבן הזוג.

Genital herpes

עובר לרוב ביחסי מין מחולה או נשא מדבק. זיהום הרפס ראשוני לרוב גורם לכאב עז במתן שתן עד עצירת שתן וצורך בקטטר, כאב מקומי,

חום, כאבי ראש וצוואר ואי-סבילות לאור. בבדיקה נמצא צברי שלפוחיות רגישות לרוב באזור העריה או בצוואר הרחם ובלוטות למפה מוגדלות
ורגישות באזור המפשעות. בזיהומים. חוזרים התסמינים לרוב מקומיים בלבד. האבחנה נעשית לרוב קלינית או על ידי תרבית מתאימה.

בהרפס ראשוני תסמיני ניתן לטפל פומית ב Acyclovir 200 מ"ג 5 פעמים ביום או 400 מ"ג פעמיים ביום ל 5 ימים עם או ללא טפול מקומי

או ב  Famciclovir 250 מ"ג 3 פעמים ביום או 750 מ"ג פעם ביום ל 7 ימים.

Atrophic vaginitis

יובש לדני, סימני אטרופיה של הרירית, רגישות למגע, ד’ וכאב ואף דמם בקיום יחסים הם התסמינים השכיחים בעד 20% מהנשים בגיל

קמלות ללא טפול אסטרוגני תחליפי. מגע השתן החומצי באפיתל האטרופי הדלקתי גורם לצריבה. האבחנה קלינית אך יש לשלול גדול כגורם

לגרד בעריה או לדמם. טפול הורמונלי תחליפי מערכתי או קרם אסטרוגני מקומי יעילים במניעת התסמינים.

זיהום חיידקי של השופכה (Infectious urethritis)

לרוב הזיהום אינו תסמיני. קיימת היסטוריה של יחסים לא מוגנים והפרשה חריגה מהשופכה. במשטח ישיר נראה כדוריות דם לבנות ולעיתים

gram-negative diplococci intracellular   המעידים על זיהום ב Neisseria gonorrhea . זיהום ב Clamidia trachomatis  גורם

לד’ כש תרביות שתן שליליות. במידה וקיים חשד למחוללים אלה יש לבצע תרבית מכוונת. הטפול במקרים אלה כולל אנטיביוטיקה ממשפחת

ה Penicillin, Cephalosporin, Tetracycline או Erythromycin .

סיבות אחרות: 
ממאירות של דרכי השתן, טראומה וגינלית ושל צינורית השתן והשלפוחית כולל החדרת קטטר, או גופים זרים וניצול מיני יכולים לגרום לגירוי
 
מקומי. גורמים נוספים הנם: סבון, נייר טואלט מבושם, קרם מקומי, שטיפות לדניות, מסכחים לדניים, קוטלי זרע וספוגיות למניעת הריון, שימוש
 
בטמפונים ומגבונים. הטפול במקרים אלה הוא הסרת הגורם המחולל.
לייבסיטי - בניית אתרים