מידע נוסף באתר החדש : https://krissiclinic.com/
Interstitial cystitis
מצב דלקתי של שלפוחית השתן מסיבה לא ידועה. 450,000 אנשים בארצות הברית סובלים ממצב זה כש 90% מהם נשים. הגיל החציוני
של החולים הוא כ 40 שנה ו 25% מהם מתחת גיל 30 אך מבוגרים מ 18 שנים. לא ידוע על תורשתיות למחלה אך כ 15% מהחולים יהודים.
לרוב חולפות כ 4-5 שנים מתחילת התסמינים עד לאבחנה הן בגלל עיכוב בפניה לטפול מצד החולה והן בגלל עיכוב בהפניה לבירור
אורוגינקולוגי/אורולוגי. לחלק גדול של החולים עבר של זיהום בדרכי השתן כילדים או מבוגרים. חלק ניכר מהחולות סובלות מדיכאון או חרדה.
משערים שהגורם למחלה הוא פגיעה בשכבת ה
Glycosaminoglycan אשר מצפה את רירית שלפוחית השתן כתוצאה מדלקות חוזרות.
התסמינים האופייניים הם כאב, דחיפות ודחיפות במתן השתן לאורך היממה. בבדיקה גופנית, קיימת לעיתים רגישות על-חיקית במישוש
בבדיקת השתן נמצא אצל כ 20% מהחולות כדוריות דם אדומות ללא כדוריות דם לבנות או חיידקים כשתרביות שתן חוזרות שליליות.
בבדיקה אורודינמית נמצא לרוב רצון עז למתן שתן כבר במילוי 150 מ"ל עם קיבולת שלפוחית מופחתת (<350 מ"ל). בציסטוסקופיה נראה
בכ 5-20% מהמקרים כיבים ברירית מוקפים ברקמת גירעון "
Hunner's ulcers” ודמומים ברירית בזמן מילוי וריקון שלפוחית השתן. בכל
ממצא ציסטוסקופי חריג נדרשת ביופסיה לשלילת ממאירות.
טפול
אין טפול מרפא. מכוון שהמחלה גורמת לנכות חברתית ותפקודית הטפול מכוון להקלת התסמינים ושפור התפקוד החברתי. 50% מהחולות
אינן מסוגלות לעבודה במשרה מלאה ואצל חלקן ההערכה העצמית נמוכה בדרוג שאלון איכות החיים. קיימים טפולים תרופתיים רבים הניתנים
מערכתית ומקומית לשלפוחית השתן אולם רובם ככולם בעלי אחוזי ריפוי נמוכים ואינם מקלים לאורך זמן. מילוי יתר של
השלפוחית -
Bladder distension, בזמן ציסטוסקופיה גורם כנראה לאיסכמיה של העצבים בתת-רירית ומקל על כ 20% מהחולות למספר
חדשים.
Pentosan polysulfate הוא חומר דמוי הפרין הניתן פומית עם אפקט נוגד קרישה המגן על רירית שלפוחית השתן. החדרה
לשלפוחית של
DMSO (Dimethyl sulfoxide) חומר בעל אפקט אנטי דלקתי, מקלה על התסמינים אצל 50-70 אחוז
מהחולות.
Transcutaneous electrical nerve stimulation (TENS) דווח גם הוא כמקל על התסמינים. חלק מהטפולים הנוספים שדווחו
הם: נוגדי-היסטמין, הפרין מערכתי או מקומי, נוגדי-דיכאון, נוגדי-דלקת וחומרים המדכאים את המערכת החיסונית. ניתוח נישמר אך ורק
למקרים קשים ביותר שאינם מגיבים לטפול תרופתי עקב שעורי ריפוי נמוכים ותחלואה גבוהה.
Urethral syndrome
נקרא גם
Sensory urgency ומתואר ב 5%-15% מהאוכלוסייה. זהו מצב כרוני של ד’, דחיפות ותכיפות במתן שתן עם תרביות שתן חוזרות
שליליות וציסטוסקופיה תקינה. תיתכן תחושת מלאות לאחר מתן שתן אך ללא שארית או כאב בקיום יחסי-מין. הסיבה לתסמינים אינה ידועה
אולם ההשערה המקובלת היא שהגורם הוא דלקת בבלוטות השופכה משנית לזיהום, טראומה, גירוי כימי וכד'. מצב של חסר אסטרוגנים
ואטרופיה מקומית מעלה את הסיכון לקיום התסמינים. היו שהציעו סיבות פסיכוגניות, נוירולוגיות, אלרגיות ואנטומיות לתסמינים אולם הם לא
הוכחו. יש הנוהגים לבצע תרביות מהשופכה לזני
Mycoplasma, Ureoplasma, Clamidia ובמידה והתרביות חיוביות מטפלים בשני בני
הזוג. בדיקה אורודינמית לרוב תקינה אולם יתכן לחץ מוגבר בשופכה. ציסטוסקופיה תקינה שוללת
Interstitial cystitis .
טיפול
טפול אסטרוגני מקומי מומלץ לנשים בגיל קמלות. יש הנותנים טפול אנטיביוטי אמפירי ב
Doxycicline 200 מ"ג פעמים ביום למשך 2-4
שבועות. טפולים נוספים הם טפול התנהגותי ((
Bladder training ,Amitriptilin 25-75 מ"ג פעמים ביום, הרחבות חוזרות של השופכה
והזרקת סטרואידים מקומית.
זהום הנרתיק והעריה - Vulvovaginitis
Candida albicans, Tricomonas ו
Herpes genitalis הם הגורמים העקרים לכאב במתן שתן עקב נזק מקומי לתאי האפיתל ודלקת
ממאירות של דרכי השתן, טראומה וגינלית ושל צינורית השתן והשלפוחית כולל החדרת קטטר, או גופים זרים וניצול מיני יכולים לגרום לגירוי
מקומי. גורמים נוספים הנם: סבון, נייר טואלט מבושם, קרם מקומי, שטיפות לדניות, מסכחים לדניים, קוטלי זרע וספוגיות למניעת הריון, שימוש
בטמפונים ומגבונים. הטפול במקרים אלה הוא הסרת הגורם המחולל.
